איך לבקש מה' צרות - ואז לדרוש ממנו שזה לא יכאב
תקציר
הקדמה לספר – איך מתפללים כשהכול טוב: לבקש מה' שינוי (שהוא בעצם בקשת צרות) ולדרוש שזה יהיה "לא על ידי יסורים"
השיעור פותח את סדרת השיעורים הנלווים לספר "לצוד פרות קדושות", ובו הרב אפרים ארנברג מסביר מה מקור הספר (ספר התניא ו"פרק בעבודת ה'" של הרב יצחק גינזבורג) ומתנצל על כך שהספר מציג רעיונות רב־ממדיים בצורה חד־ממדית. השאלה המרכזית עולה מקורא של הספר: אם כל מה שקורה הוא טוב, וגם הצרות נחוצות לי, האם יש בכלל טעם להתפלל ולבקש שינוי? הרב עונה דרך שלוש קריאות של "אוצרך הטוב לנו תפתח", ודרך חתימת תפילות הימים הנוראים – "ולא על ידי יסורים וחלאים רעים". יהודי מפוכח יודע שכל בקשה לשינוי היא בקשה לצרות, כי ה' כבר מנהל את המציאות לפי הקיבולת שלו; ובכל זאת כדאי לבקש, כמו ילד שמבקש עוד קרמבו ומבקש מאמא שתסתדר עם הכאב בבטן. ה' תמיד רוצה לתת יותר, והפתרון הוא לבקש הגדלה של הקיבולת עצמה – "שיפור חילוף החומרים המנטלי", שהוא הנושא של הספר כולו. התפילה הזאת היא גם תוכנית עבודה מעשית לשנה החדשה.
מהלך השיעור
מה זה הספר – הדילמה של הכריכה האחורית (00:00)
- הרב התלבט הרבה מה לכתוב על הכריכה האחורית כדי להגדיר את הספר: תניא? חסידות? קבלה? בסוף נכתב שהספר מגבש "מהלך פסיכולוגי שלם מתוך היסודות של ספר התניא", ומתרגם אותו לשפה בהירה ומעשית.
- הוא מספר בהומור שנעזר בכלי בינה מלאכותית בעריכה, ושזה עזר לו "להוריד קצת" את הנטייה שלו להיות פרובוקטיבי (10:51–11:21).
- הגרסה שיצאה קצרה בכשליש מהגרסה הראשונה, ולדעתו עדיין ארוכה מדי. הספר נראה קליל, עם ציורים ועם "הפרה החמודה", אבל הוא "לא ספר ילדים" (01:41–02:14).
- הכתיבה "מתוך היסודות של ספר התניא" דורשת הסבר – ולכן נולדו השיעורים האלה (02:53–03:21).
מטרת השיעורים: לחבר את הספר לתניא ול"פרק בעבודת ה'" (03:24)
- הספר קצר ואי אפשר ממש "ללמוד" אותו מילה במילה; כל אחד צריך לקרוא אותו. בשיעורים ילמדו פרק אחר פרק, ויסבירו מאיפה הדברים מגיעים, בפרט מהתניא, כדי לתת מענה למקשים.
- הספר הוא עיבוד של המהלך במאמר "פרק בעבודת ה'" של הרב גינזבורג. גם הקביעה שמה שכתוב שם הוא תניא היא כבר חידוש – אבל חידוש של הרב גינזבורג, "יש על מי לסמוך" (04:17–04:36).
- דימוי: "דילול על גבי דילול", כמו תכשיר הומאופתי שמדללים עד שלא נשאר בו אפילו מולקולה מהחומר המקורי (04:51–05:02).
- בעמוד "מקורות ותודות" (במקום הקדמה) נכתב שהתוכן מיוסד על תורת הקבלה והחסידות, בפרט ספר התניא לרבי שניאור זלמן מלאדי, שמקור ההשראה הישיר הוא תורתו של הרב גינזבורג, ושהמבנה נשען בעיבוד חופשי על מאמר שלו (05:27–05:53).
- בגוף הספר אין שום מראה מקום ושום דיון בפסוק או במאמר – "ספר לבני אדם פשוטים", כתוב כמו שהבעל שם טוב דיבר, ולא בשמו (06:01–06:23).
- במהדורה הסופית יופיע קוד QR שמוביל לשיעורים המוקלטים, לקוראים שבקיאים בספרות הקבלה והחסידות (05:18, 06:38–07:14).
- הרב גילה בדיעבד שסדר הפרקים בספר הולך במידה רבה על הסדר של התניא – לא בכוונה, אלא כי זו הדרך הכי הגיונית להציג את הדברים (07:53–08:45).
הערת המחבר: התנצלות על חד־ממדיות – "לא לקבוע מסמרות" (08:46)
- בהערת המחבר כתוב: תורת הקבלה והחסידות היא עולם רב־ממדי שמחזיק לפעמים כיוונים שונים בבת אחת; כתיבה בהירה ונגישה מחייבת לחדד, לפשט ולהעמיד רעיון על ציר אחד; הדברים הם "עיבוד ממוקד של רעיונות רחבים יותר, ובוודאי לא ניסיון למצותם".
- זו בעצם התנצלות בפני הצדיקים. הרב משער שמה שהכי היה מפריע לרבו בספר כזה הוא "לקבוע מסמרות" – לקחת רעיונות שאפשר לומר כך ואפשר לומר אחרת, ולקבוע שזו הכוונה ואין אחרת (09:27–10:04).
- רבו אוהב לצטט שהרבי אמר לו פעם "לא לקבוע מסמרות". אמנם נאמר בהקשר מסוים, אבל הוא הבין זאת ככלל רחב – בפרט כשמסבירים יסודות היהדות כמו תניא ו"פרק בעבודת ה'" (10:05–10:31).
- בספר נגיש אי אפשר לכתוב על כל משפט "אפשר ככה ואולי ככה". בשיעורים ינסו להביא מקורות, ושם יתברר שלרוב "אפשר להבין ככה ואפשר להבין ככה" (11:30–11:51).
הסכנה בהסבר "טוב מדי": החיים אינם טבלת אקסל (12:06)
- כשמסבירים דברים באופן חד־ממדי, גם בנפש זה נעשה רדוד: יש משהו בהסבר טוב מדי ש"אונס" אותך, כי הוא משכנע כל כך.
- דוגמה: קורס השתלמות קצר (12 מפגשים) בתורת הנפש למטפלים פעילים. התמצות חייב להציג מנגנון חלוט, ונוצר רושם שהנפש פועלת כך בדיוק – והרב עצמו לא חושב כך (12:18–13:31).
- האישיות אינה "טבלת אקסל מסודרת" שבה משנים תא אחד וקופץ תא אחר. החיים אינם רק אפורים ומורכבים – הם גם "לא מקומיים, קוונטיים": יש בהם דברים שאי אפשר לפענח, כמו בחירה חופשית (13:37–14:08).
- יש תורה, יש קו, יש דרך עבודה, וה' טוב – אבל העולם אינו נוסחה מתמטית סגורה ודטרמיניסטית שאם תפענח אותה תנצח במשחק. ה' בורא אותו ברצונו החופשי (14:09–14:32).
השאלה: אם הכול טוב – למה להתפלל? (14:32)
- יהודי רציני ועמוק שקרא גרסה קודמת של הספר שאל: אחרי כל זה, יש מקום להתפלל?
- הרב מציג את השאלה כ"שאלה מצוינת" וכמסקנה טבעית מהספר: אם אני עושה חשבון אמיתי וביקורתי, מתברר שהכול טוב – כל הרע אצלי וכל הטוב אצל ה'. גם הצרות הן משהו שאני צריך, כמו שהפסוק אומר "לפני שבר גאון". וגם ההצלחות, הכסף, הפרנסה, הכבוד והאושר ניתנים לפי הקיבולת שלי. אז למה לבקש לשנות? (15:23–16:14)
שלוש קריאות של "אוצרך הטוב לנו תפתח" (16:29)
- בשיר "שערי שמים" שמזמרים בחגים מופיע הפסוק "אוצרך הטוב לנו תפתח", ויש שתי דרכים מקובלות לפסק אותו (16:40–17:07).
- קריאה ראשונה – "אוצרך הטוב, לנו תפתח": זו הקריאה המוכרת מהשיר. יש לך, ה', אוצרות טובים – בריאות, פרנסה, שידוכים, שלום – תפתח ותשפיע עלינו (18:19–18:41).
- קריאה שנייה – "אוצרך הטוב לנו, תפתח": ההפתעה היא שכך כתוב בסידור של אדמו"ר הזקן. כלומר: לא כל מה שאני רוצה טוב לי, ה' יודע יותר טוב; פתח לי רק מה שטוב לי. אם מיליון דולר לא טוב לי – אז לא (17:49–19:17).
- הרב מעיר שהקריאה השנייה היא הכנעה וצידוק הדין, "אבל זה לא תפילה, זה השלמה", ובכל שנה היא מפתיעה אותו מחדש (19:18–19:30). אחרי כן מתפתח דיון עם המשתתפים על ההבדל בין הקריאות, עם דוגמת הפרארי: "לה' יש אינסוף פרארי, מה אכפת לו?" – כמשל לכל הדברים הרצויים (20:28–20:43).
- סיפור ברדיצ'ב: בסיפור המפורסם, המגיד ממזריטש שאל כל אחד מתלמידיו מה היה משנה בעולם. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ענה שהיה מחליף: את התאוות שם בספרים, ואת התורה והקדושה שם על השולחן (21:11–21:47). הקריאה "החסידית יותר, כמו ברדיצ'ב" היא לבקש מה' שישפיע הכול – שעם ישראל יהיה עשיר ובריא (22:22–22:30).
- קריאה שלישית – "אוצרך – טוב לנו, תפתח": לא "תשאיר רק מה שטוב ותפתח", אלא: כל מה שהוא מאוצרך, ממילא טוב לנו. מה שעושה דבר לטוב הוא שאני רואה בו את יד ה'. פרארי מידו הפתוחה והרחבה של ה' – "אחלה" (22:33–23:03).
- אין בעצם גדר של "טוב" בחפץ עצמו. אם החפץ מבטא לי שה' דואג לי – הוא טוב לי; אם הוא לא מבטא זאת ומגדיל לי את "כוחי ועוצם ידי" – זה הפוך (23:04–23:21).
- ההבדל: לפי הקריאה השנייה יש דברים שאני יודע להכיל ויש שלא, ומבקשים רק את מה שאפשר להכיל. לפי הקריאה השלישית אפשר להכיל אינסוף, כל עוד אני רואה בזה את ה' – ולכן אפשר לבקש שפע בלי גבול (23:27–23:53).
חתימת התפילה בימים הנוראים: "ולא על ידי יסורים וחלאים רעים" (24:00)
- בסוף התפילות בימים הנוראים יש נוסח קבוע שחותם הכול – התשובה והבקשות על בריאות, ילדים ופרנסה: שכל זה יהיה "לא על ידי יסורים וחלאים רעים". זה "התורף", החותם של התפילה (24:55–25:27).
- ההסבר: יהודי שעושה חשבון אמיתי, אחרי שהוא מבקש שינויים רבים במציאות, מרגיש שהוא בעצם מבקש לעצמו צרות. ה' מנהל את העסק בהתאמה מושלמת; הוא רוצה לתת יותר ממה שאני רוצה לקבל, ומתאמץ לפנים משורת הדין שיהיה נוח (25:30–26:01).
- לבוא ולהגיד "לא, תן לי אחרת" זה לבקש צרות, לבקש יסורים. דוגמה: אדם רוצה יותר כסף – וזה פוגע לו בשלום הבית או בבריאות (26:04–26:18).
- מי שלא מרגיש כך – מדומה, חסר מודעות עצמית; הוא חושב שיש לו פתרון טוב יותר מה'. מי שאמיתי וצנוע יודע את מקומו, ורואה – לא רק באמונה עיוורת, אלא "מטוב טעם ודעת" – שמה שה' עושה הוא הטוב (26:19–26:57).
- תורת הבעל שם טוב על הפסוק בתהלים "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם": לפעמים הצדיקים מבקשים מה' דבר, וה' כמו אבא שהבן מבקש ממנו דבר שלא טוב לו, ולא עומד בפיתוי ונותן. אחר כך זה מסתבך, הם מבקשים ישועה – וה' נותן גם את הישועה (27:00–27:51).
- משל הילד בקניון: בסוף התפילה אומרים לה' "תסתדר לי עם זה" (28:00). זה כמו ילד בן שלוש בקניון: הוא לא יודע איך לפתור את הבעיה, ולכן מבקש מאמא שתפתור אותה בשבילו (28:08–28:23).
- משל הקרמבו: ילד מבקש עוד קרמבו, ואמא אומרת שיכאב לו. הילד לא טוען "למדתי מיקרוביולוגיה, שני קרמבו זה בסדר". הטענה שלו היא שיהיה ראוי שאמא תסתדר עם הבעיות של שני הקרמבו (28:37–29:12).
- "זה נקרא תפילה". המשפט הכי חשוב בתפילה הוא "לא על ידי יסורים וחלאים רעים". אם אתה לא קולט שאתה מבקש צרות – אתה לא מכיר את עצמך. אם אתה קולט – זה לא אומר שאסור לבקש; צריך להגיד בסוף: "אני יודע שביקשתי צרות, אז אני גם מבקש שזה לא יהיה עם צרות" (28:24–29:36).
ניסוח חב"די: כל תפילה היא בקשה לדעת ולקיבולת (29:43)
- ניסוח שכלי יותר לאותו רעיון: כל תפילה היא בקשה לדעת, לבהירות. "אני לא מבקש קרמבו, אני בעצם מבקש מערכת עיכול יותר בריאה" (29:51–30:16).
- לכן הבקשה הראשונה בכל תפילה, בכל יום, היא "חונן הדעת": לפני שאני מבקש בריאות או כל דבר אחר, אני מבקש מספיק בהירות שמה שאבקש לא ייסר אותי. מה שיש עכשיו כבר ממקסם את הפוטנציאל שלי, ולכן כדי לבקש משהו נוסף צריך קודם לבקש הגדלה של הפוטנציאל (30:16–30:46).
- הרב מציין שהפירוש הראשון (משל הילד) "יותר ראוי" ושהניסוח הזה הוא דרך נוספת להגיד אותו דבר (30:55–31:00).
- מי שמתפלל בלי התחושה הזאת – הקיבולת שלו קטנה. יהודי שעושה את החשבון, עד שהוא מרגיש שהוא עושה לעצמו צרות ואפילו מתלבט אם כדאי לבקש – זו מחשבה מצוינת, והתשובה היא: כן כדאי לבקש (31:20–31:48).
- "לפני שבר גאון": כשמקבלים משהו פתאום מרגישים "וואלה" – כמו מי שעף בקטפולטה, נהנה, ואז מסתכל ומבין שאין תסריט שזה נגמר טוב (31:52–32:06).
- זו לא רק תפילה, אלא state of mind שאמור לכוון את כל העשייה (32:37–32:44).
התפילה כתוכנית עבודה לשנה החדשה (32:44)
- אחרי החגים נכנסים ל"זמן חורף" – שגרה שבה אפשר להספיק הרבה. צריך ללכת עם תוכנית עבודה מעשית (32:44–33:28).
- אני לא רק מתפלל, אלא באמת הולך להגדיל הכנסות, תקציב ותזרים – ואפשר לחשב באקסל שזה יביא צרות. התפילה על יותר הצלחה, יותר שלום בית, יותר שליחות, יותר שיעורים ויותר ילדים היא בפועל תפילה על צרות: יותר גירעון, יותר מאמץ (33:41–34:22).
- ובסוף אומרים: שזה יהיה בלי יסורים – שתהיה בהירות, שלא נשבר באמצע הדרך (34:27–34:39).
- "התפילה הזאת היא קריאת כיוון לתוכנית העבודה שלי": אני באמת מתכוון לעשות לעצמי יותר צער, כי אני רוצה יותר. מה שהיה בשנה שעברה – ה' ניהל את הקיבולת שלך בחסד וברחמים; עכשיו אתה רוצה "לאכול פי שניים קרמבו" השנה, ויודע איך זה עלול להיגמר – אז מבקשים שיהיה "לא על ידי יסורים" (34:47–35:33).
ה' רוצה שתרצה יותר: משל הבן והש"ס (35:35)
- הרצון לעוד איננו בעיה. לא מדובר ב"השלמה" עם מה שה' עושה (35:35–35:45).
- משל: הבן חוזר מכנס התעוררות בכיתה ד' ומודיע שקיבל על עצמו לסיים השנה ש"ס בבלי וירושלמי. אתה אומר לו "וואו, כל הכבוד, אולי תתחיל במשניות". אתה דואג לו מקריסה כי אתה מכיר את הקיבולת שלו – אבל אם הוא באמת יצליח, לא תתאכזב. אתה חושש עליו, לא על עצמך (35:50–36:54).
- כך גם ה': הוא מתאווה להביא לך אינסוף עשירות. אם היא לא באה, זה כי היא עלולה להרוס לך קשרים עם חברים ומשפחה (36:54–37:08).
- "יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". הפרה לא "מכריחה" את העגל כי יש קיבולת; אבל אם העגל היה יכול לינוק יותר – זה רק היה משמח אותה (38:52–39:05).
- "הרצון העכשווי משקף [...] את הקיבולת העכשווית. אבל ה' תמיד רוצה לתת יותר." אם היית מצליח להגדיל את הקיבולת – זה היה משמח אותו יותר משזה משמח אותך (39:15–39:28).
נושא הספר: "שיפור חילוף החומרים המנטלי" (39:31)
- זה נושא הספר: עבודה על "איך מתקנים ומייעלים את המטבוליזם של הנפש" (39:35–39:46).
- משל האוכל: אם היום אני מסוגל לאכול קילו, השאיפה היא לאכול חמישה – בלי לקבל דום לב. אבל באמת, גם הקילו של היום מסתיים בצרבת ובמשקל עודף, ואני עוד רוצה חמישה (39:46–40:12).
- השאלה היא: כשאתה מבקש "תן לי עוד חמישה קילו", אתה מבין שאתה מבקש צרות? אם אתה מבין – מצוין. אל תפסיק לבקש; תבקש, רק תבקש להסתדר עם הצרות. זו תוכנית עבודה מצוינת (40:31–40:50).
- הפתרון היחיד הוא סייעתא דשמיא שתגדיל את הקיבולת המנטלית ואת היכולת להכיל. זו ה"רציונליזציה" שמאפשרת לבקש מעבר לקיבולת: בעצם מבקשים את הגדלת הקיבולת עצמה – מבקשים "מוחין", שה' יסייע (41:08–41:31).
- ועושים זאת מתוך ידיעה שבמקום שבו לא אצליח, אולי יורידו אותי קצת, ויהיו קצת יסורים (41:33–41:39).
- דוד המלך ו"בחנני ה' ונסני": משתתף מזכיר שדוד ביקש ניסיון. הרב מסביר שדוד ביקש זאת מתוך חוסר מודעות לקיבולת שלו, הוא הרגיש שהוא יכול לעמוד – "תן לי עוד חמישה קילו" – "וזה באמת נגמר כמו שזה נגמר" (41:56–42:24).
- לשאלה אם לפחות שיהיה "קצת יסורים": החיים כרוכים בסיכון, אבל אנחנו מבקשים שיהיה בלי יסורים. חז"ל הגדירו יסורים קטנים מאוד (מכניס יד לכיס ומוציא פחות ממה שרצה), והיום אפילו זה טראומה. "ה' הוא רחמן" (42:37–43:13).
- סיכום: זו "הקדמה להקדמות" – איך מתוך הבהירות של העבודה הנפשית מייעלים את חילוף החומרים הנפשי. השיעורים הבאים ילמדו פרק אחר פרק (43:15–43:42).
התובנות המרכזיות
- כל בקשה לשינוי היא בקשה לצרות. ה' כבר מנהל את חיי בהתאמה מושלמת לקיבולת שלי, ולכן כל "תן לי עוד" מכניס אותי למקום שאני עוד לא יודע להכיל. מי שלא מרגיש זאת חסר מודעות עצמית (25:30–26:57).
- ובכל זאת – כדאי לבקש. המודעות לכך שאני מבקש צרות לא אמורה לעצור את התפילה. היא אמורה להוסיף לה את החתימה: "ולא על ידי יסורים וחלאים רעים" (29:24–29:36, 31:44).
- תפילה של ילד: "תסתדר אתה עם התוצאות". הילד שמבקש עוד קרמבו לא טוען שהוא צודק; הוא מבקש שאמא תפתור את הכאב בבטן. זה בדיוק הפשט של התפילה (28:37–29:16).
- שום דבר אינו "טוב" בעצמו – טוב הוא מה שאני רואה בו את יד ה'. לפי הקריאה "אוצרך – טוב לנו, תפתח", דבר שמבטא לי שה' דואג לי הוא טוב, ודבר שמגדיל את "כוחי ועוצם ידי" הוא הפוך. כך אפשר להכיל שפע בלי גבול (22:45–23:53).
- הבקשה האמיתית היא להגדלת הקיבולת. "אני לא מבקש קרמבו, אני מבקש מערכת עיכול יותר בריאה". לכן הבקשה הראשונה היא "חונן הדעת" – בהירות לפני כל שאר הבקשות (30:03–30:46, 41:16).
- ה' רוצה לתת יותר ממה שאני רוצה לקבל. "הפרה רוצה להניק" יותר ממה שהעגל רוצה לינוק. הרצון העכשווי משקף את הקיבולת העכשווית, וה' ישמח אם אגדיל אותה, כמו אבא שהבן שלו מצליח מעבר לציפיות (36:52–39:28).
- התפילה היא תוכנית עבודה. להתפלל על יותר הצלחה פירושו לתכנן במודע שנה עם יותר מאמץ ויותר "צרות", ולבקש בהירות כדי לא להישבר בדרך (33:26–35:33).
- הסבר "טוב מדי" מצמצם את האמת. החיים והנפש אינם טבלת אקסל ואינם נוסחה דטרמיניסטית; גם כשמפשטים לצורך בהירות, צריך לא "לקבוע מסמרות" (10:05–14:32).
מקורות שהוזכרו
- ספר התניא לרבי שניאור זלמן מלאדי – היסוד של הספר; סדר פרקי הספר דומה לסדר התניא (02:36, 05:30, 07:53).
- המאמר "פרק בעבודת ה'" של הרב יצחק גינזבורג – הבסיס למבנה הספר (04:19, 05:41).
- "לא לקבוע מסמרות" – דבר שהרב גינזבורג נוהג לצטט בשם הרבי (כנראה הרבי מליובאוויטש) (10:05) (זיהוי לא ודאי).
- "לפני שבר גאון" (משלי) (15:49, 31:54).
- הפיוט "שערי שמים" שמזמרים בחגים: "אוצרך הטוב לנו תפתח" (מבוסס על הפסוק בדברים, "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב"), והפיסוק בסידור של אדמו"ר הזקן "אוצרך הטוב לנו, תפתח" (16:40–18:02).
- סיפור המגיד ממזריטש ששאל את תלמידיו מה היו משנים בעולם, ותשובת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב; גם אדמו"ר הזקן, הצעיר מכולם, נשאל (21:13–21:59).
- "כמו רב זושא" – כדוגמה לראיית הצרות כמשהו שאני צריך (22:15) (זיהוי לא ודאי).
- חתימת התפילות בימים הנוראים: "ולא על ידי יסורים וחלאים רעים" (25:12–25:27).
- תורת הבעל שם טוב על הפסוק בתהלים "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם" (27:04–27:51).
- ברכת "חונן הדעת" כבקשה הראשונה בתפילת שמונה עשרה (30:18).
- "יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק" (מאמר חז"ל) (38:52).
- "בחנני ה' ונסני" (תהלים) – בקשת דוד המלך לניסיון, ומאמר חז"ל על כך (41:56–42:24) (זיהוי לא ודאי של המקור בחז"ל).
- הגדרת חז"ל ליסורים קטנים – מכניס יד לכיס ומוציא פחות ממה שרצה (42:55) (זיהוי לא ודאי).
לקחת הלאה
- בכל בקשה בתפילה, עשה חשבון אמיתי: האם אני מבין שאני מבקש דבר שאני עוד לא יודע להכיל? אם כן – בקש בכל זאת, וסיים בבקשה שזה יהיה "לא על ידי יסורים" (29:20–29:36).
- הפוך את התפילה של החגים לתוכנית עבודה מעשית לזמן החורף: הגדל את הפעילות (פרנסה, שיעורים, שליחות, משפחה) במודע, ובקש בהירות שלא תישבר בדרך (32:44–35:33).
- לפני שאתה מבקש "עוד", בקש קודם הגדלה של הקיבולת – דעת, בהירות, "מוחין" (30:16–30:46, 41:24).
- כשאתה מקבל דבר טוב, בדוק אם הוא מבטא לך שה' דואג לך, או מגדיל את תחושת "כוחי ועוצם ידי" (23:11–23:21).
ציטוטים בולטים
- "העולם הוא בסוף, הוא לא נוסחה מתמטית סגורה והרמטית, דטרמיניסטית, שאם תפענח אותה אז תצליח לנצח" (14:19)
- "המשפט הכי חשוב בתפילה זה 'לא על ידי יסורים וחלאים רעים'" (28:27)
- "אני יודע שביקשתי צרות, אז אני גם מבקש שזה לא יהיה עם צרות" (29:31)
- "אני לא מבקש קרמבו, אני בעצם מבקש מערכת עיכול יותר בריאה" (30:12)
- "הרצון העכשווי משקף [...] את הקיבולת העכשווית. אבל ה' תמיד רוצה לתת יותר" (39:15)
רעיונות מרכזיים
שלוש קריאות של "אוצרך הטוב לנו תפתח"
16:58אפשר לפסק את השורה מהפיוט בכמה דרכים. לבקש מה' שיפתח את אוצרותיו, לבקש רק את מה שטוב לי, או להבין שכל מה שבא מאוצרו הוא טוב לנו. הרב ארנברג רואה בקריאה השנייה הכנעה והשלמה, ולא תפילה.
טוב הוא מה שאני רואה בו את ה'
22:53לפי הקריאה השלישית, אין "טוב" בחפץ עצמו. דבר שמבטא לי שה' דואג לי הוא טוב. דבר שמגדיל אצלי את תחושת "כוחי ועוצם ידי" הוא ההפך.
כל בקשה לשינוי היא בקשה לצרות
25:30ה' כבר מנהל את החיים שלנו בהתאמה מושלמת לקיבולת שלנו. מי שמבקש "תן לי אחרת" מבקש דבר שהוא עוד לא יודע להכיל. מי שלא מרגיש את זה, לפי הרב, חסר מודעות עצמית.
ובכל זאת כדאי לבקש
29:31ההבנה שאני מבקש צרות לא אמורה לעצור את התפילה. היא מוסיפה לה את החתימה: שזה יהיה "לא על ידי יסורים וחלאים רעים". כמו ילד שמבקש עוד קרמבו ומבקש מאמא שתסתדר עם הכאב בבטן.
לבקש קודם את הגדלת הקיבולת
30:12כל תפילה היא בקשה לדעת ולבהירות. לכן הבקשה הראשונה בתפילה היא "חונן הדעת": לפני שמבקשים עוד, מבקשים את היכולת להכיל אותו.
ה' רוצה לתת יותר ממה שאנחנו רוצים לקבל
39:21יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק. הרצון שלנו עכשיו משקף את הקיבולת שלנו עכשיו, ואם נגדיל אותה, זה ישמח את ה'.
התפילה היא תוכנית עבודה
34:47מי שמתפלל על יותר הצלחה ויותר שליחות, ומתכוון לזה, מתכנן לעצמו שנה עם יותר מאמץ. לכן מבקשים גם בהירות, כדי שלא נישבר באמצע הדרך.
תמלול
מה זה הספר – הדילמה של הכריכה האחורית
0:00אז נגיד כמה דברים מסביב שהתלבטתי הרבה מה לכתוב שזה הספר. בסוף כתבתי ככה, אני והחברים החדשים שלי, AI ו-GPT, כל הגויים הנחמדים האלה, אני מאוד אוהב אותם, ממש מהפכה לביא את ה... אז מה שיצא זה ככה, שלצוד פעולות קדושות, נגבש מתוך היסודות של ספר עתן יעמל לך פסיכולוגי שלם, המתרגם אותו לשפה בהירה ומעסיק. זה מה שיצא בתור הגדרה. זה כאילו, את לבדתי עם עצמי, יש פה כאילו גב שיווקי, ואז שורה, מה זה הספר? זה גיבול של מהלך פסיכולוגי שלם מתוך היסודות של ספר הטניה. אז זה, התלבדתי הרבה
0:51עם מה לכתוב פה, אם זה טניה, אם זה חסידות, קבלה, לא יודע. מה זה באמת? באמת, בסוף הספר יש דף עמוד שמזמיר, כי אין הקדמה עם כלום כזה מצבל אותי גם אתם מדליקים על הגבורים ולבספרים זה לא כתב היה, אבל פעם כותבתי את שורנגם היה תודה על זה מה הכל, איזה הקדמה? אתה מדבר, הפרולוג או הקדמה? על הכלב או על התוך? הקדמה טוב, אז אתה
1:23אתה אמון על מה שכתוב בכל הספרים הישנים הכל נלטות כן כן זה הורדתי אני מזכיר זה אני גם אהבת את הספר בכלל הגרסאות הקודמות של זה יותר יותר טובות כאילו זה אין מה להגיד הגרסא הראשונה שבכלל לא אף אחד לא קבל קיבל אותה כי הגרסא שהתפסנו במר מצוואל זה בערך שתי שליש מהגרסא הראשונה וזה בערך שליש מהגרסא ההיא כמובן זה יש לי פחות משל ספר ממה שקטנתי בהתחלה. אבל זה עדיין יותר מדי ככה באמת נראה לי. כמו זה כל כך הספר שהוא.
2:03משמיל הרעיון שהוא יקליל ונחמד עם ציורים יפים עם הפרח המודע שאני חולה על הפרח הזאת. זה רגע שזה אני לא מנסיתי ספר אז הכי הוא בסוף זה לא. קל קל קל כי זה לא ספר ילדים. אז שמתי במקום הקדמה העברתי פה מקורות ותודות פה קצת כן כתוב כאילו כתוב שזה מעובד מתוך פרעי ועת השם של הרב גינסבור אבל אמרתי שבגב לכתוב את זה זה לא אומר לאף אחד שום דבר כי אין לזה שום המאמר פרעי ועת השם של הרב גינסבור כאילו בקיצור זיקקת את הזיקוק של הזיתוק אז זהו אז התלבטתי מה נכתוב פה אז בסוף כתבתי פה טניה
2:37מתוך ספר עתניה יותר מדבר גם לאנושי אז זהו זה יותר מדבר לאנושי אני לא עושה שקר בליבי יכול להיות שהדמו הזקן מתקומם אבל אני מפחות מרגיש שזה נכון כן בתחושה שלי אבל ידעתי שאני משלם כי אם אני כותב ככה פוטניה אז כי זה דורש דורש הסבר כי אתה יבוא בלונם שקצת אתה מתן ויגיד מור מה אז לא שאתה לא כותב את זה כי אם אתה כותב בפנים בהשראה, את החסידות והספר עתניה בסדר שוי, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה אבל בגלל שאתה כותב על הקריחה שזה מתוך היסודות של ספר עתניה אז זה כבר נורא שסבר
3:19אז האחר המחשב השאיולי זה שנעשה פה שיעורים עכשיו גם נרענן את הקונספט בטובת העניין נעשה שיעורים, נלמד את הספר בפנים לרוץ שוב זה לא ספר שאפשר באמת לשאיר עוד כאילו ספר. אפשר ללמוד אותו במילה במילה שכל אחד יקרא. נשאר מדבר פרק פרק ונדבר גם לימד את התוכן שזה קצר יחסי. וגם נסביר מאיפה זה מגיע בפרט מהתניה. לפרט להסביר את זה בתוך התניה בשביל לתת איזה שהוא מענה. לכל המקשים שעוד לא התחילו לשאלות יפוי פרט חיולים בוח עלי אז. פשוט עוד לא צאתי זה בבדרות מחכים. אני לא יודע מי יקרא את זה
מטרת השיעורים: לחבר את הספר לתניא ול"פרק בעבודת ה'"
4:00חודש שאף אחד לא יקרא את זה אבל בהנחה שמישהו יקרא את זה אז מסתום זה גם יעשה לו יעשה לו גם קצת שיטות, בטח מי שמתמצא בתניה אז נעשה פה שיעורים שהעיקר זה ללמוד את הספר אבל לא תפעל ללמוד אותו מתוך מגמה של חביר חוץ מהתניה זה כמו שכתוב פה בסוף בפירוט, אז בסוף זה עיבוד של המהלך שכתוב בפרק בוות השם גם פרק בוות השם יש לומד את זה להסביר שמש כתוב את השם זה תענייה זה כבר חידוש זאת אומרת זה לפחות לא חידוש שלי זה חידוש של הרב אז זה פחות יש למי ישמוך שזה הרבה יותר קצפיים אבל
4:39אבל זה גם כבר חידוש עכשיו להסביר שזה פרקו את השם זה גם כאילו לא יודעים כל התלמידים של הרב גם הרב עצמו אני לא יודע כמה הוא יהיה בבסופו אז יש פה דילון על גבי דילון לגבי דילוקומה זה איזה תכשיר הומואפתי, נקחים הומואפתי מדללים מדללים עד שלא נשאר אפילו אפילו מולה כל אחת מהחומר המקורי, אז גם פה זה זה המצב אז כשנלמד, אז מה שרציתי זה בעיקר לחבר את טניה וגם לחבר לפרויקט השם על התורות או על המערכים של פרויקט השם, אני לא לימד שום דבר מבפנים אז זה המגמאה ואז מה היה הקונס
5:18שבעזרת השם במעדורה הסופית שרוצים בימים הקרובים, אז עושים פה בסוף איזה QR קוד כזה שכאילו להרחבת הביור מה כתבתי כאן כתבתי שהתוכן בספר מיוסד לתורת הקבלה והחסידות בפרט הספר הטניה ואת רבי שנאו זעם המליאדי לדתאי כי זה ספר של הציבור הכללי ומקור ההשראי הישיר והמשמעותי ויותר על מהלך המוצג בספר תורתו של מורי על המצרי ינסבור והמבנה הכללי נשען ביבוד חופשי על מאמר שכתב עליו בנושא פרוות ה' בספר רבדה עכשיו על מנת להבא את הדברים יחדי מהלך נגיש ובהיא בגוף הספר נמנעתי מציון מקורות
5:59ובדיון מפורט בהגדרת המושגים ושתשאלות הוואיונות כל הספר אין שום קנו וגבלו דיון באף פסוק או תורה או רעיון אין פעם אחת לא כתוב פה הבא השם טוב אומר ספר שגוי ספר של בני אדם זה ספר לבני אדם פשוטים זה לא כתוב בשם הבא השם טוב זה כתוב כמו שהבא השם טוב רק מה אני לא מאשר. אז רק התמקדתי בהשלכות הפסיכולוגיות ומה יש להיות העולות מהם. מטבע הדברים עיבוד עמוק כזה עשוי לעורר שאלות ודיון. בפרט אצל קוראים שבקיים בכתבי הקבלה וחזרתון קופי. אז עשיתי פה הפנייה.
6:40שנזיקה בין המהלך מובה כאן לבין מקורותיו בספרתניה אפשר לקרוא בספר בדרך הבילוני. זה נראה לי כאילו קצת עוזר. וכן לשינורים שזמינים ברשת. אז פה רציתי לעשות קוד כזה של מי שנושא עם כזה שווה אז הוא פותח עוד השיעורים בשביל זה צריך להקים שיעורים אז זה מה שהשבתי שנעשה פה נימד שיעורים נקליט נעלה את זה לרשת ונשים את זה זה אפשר לעשות לך לא? כי הוא תמיד שכן בטוח אפשר אז נעשה שסורקם וזה פותח לך את השיעורים בידי בדיוק זהו, אז זה הקוונה אז גם יהיה לנו כיף בזאת בשם, לעשות ככה
7:23וגם מן הסתם זה גם יעזור לזקק את את את המעדורה הבאה שיום יותר מעודק למרות שאני אפשר להיות בתחושה שאני אעסק זה כבר, זה מעדמה מעודקת יחסית אז לקרע היום היה דיבור של לחכה לשבוע הבא בשביל שיהיה הזדמנות שאנשים יצטרפו עניין הולך זה נקרא קצת בכל זאת נגיד משהו כללי עכשיו למדנו פה גם טניה בחודשים האחרונים אז זה טוב כי זה מאוד מתחבר הדברים שאלו אותי איזה פרקים זה בטניה באמת קשה להגדיר אבל כשחצת עשיתי סדר בראש כשחשבתי שאימדתי צורך כזאת אז באמת אני לא נדביז בכוונה או שפשוט ככה זה
8:09ככה זה מונח אצלי או שזה ככה מונח אצלי שפשוט מדמור הזה כן זה פשוט הגיוני ככה להסביר את זה אז ראיתי שגם עשה פה בעצם כתוב די על הסדר של התניה כאילו. בעיבוד עמוק כן לא שאני לא ממש על הסדר של התניה בהרבה מיד כאילו. הפרקים הם ממש אחד לאחד הסדר של התניה. לא כי התכוונתי אלא פשוט כי הדרך של מוזגל להסביר את הדברים. היא פשוט הכי הגיונית וזה הדרך הנורמלית להגיש לדברים אז כך יצא לי פה גם כך זה מונח עזבי כמובן. אז כשממד אז זה כן יצא את הסלברקים כמו שלמדנו אותם פה
הערת המחבר: התנצלות על חד־ממדיות – "לא לקבוע מסמרות"
8:46אז קודם כל נכנס פה להערת המחבר שזה אני כתוב ככה הרעיונות בספר נשענים אותו רעת הקבלה בחסידות שעולמן רב מימדי ולעיתים מחזיק בעתובו עונה כיוונים שונים כמו זה התנצלות בעצם הכתיבה בהירה ובוודאי כתיבה מנגישה נדרשת לעתים לחדד לפשט ולעמיד רעיון לציר אחד הדברים המובאים כאן הם איפה עיבוד ממוקד של רעיונות רחבים יותר ובוודאי לא ניסיון למצותם זה בעצם התנצלות בפני כל הצדיקים שהבאסתי להם את כל העבורות זה תמצית של הביטוי שהרבוי להגיד לא לקבוע נוסמירות
9:29אומרים אני נותן ספר כזה להב אז מה מי הביך אותי נתתי לו כדי לדעת לי עוזר קודם את זה לא הביא אותי כדאי שאני אקרא את זה אז אמרתי שלא נורא אבל הוא יצאה שקורא זה מה היה מביא אותי. בעיקר אני בטוח שאם עליו קורא כזה ספר מה שהיה הכי מפריע לנו. זה שזה לקרוא מסמירות. מה שזה לקחת רעיונות שם אפשר להגיד ככה שגיד ככה זה זה נכון כי הוא יש להם עומד פרצופים ולהגיד אותם. שזה הכוונה ככה זה לא אחרת כאילו. תקה יש מזר בית תקה שזה ככה זה אלוהים וזה אוהב לצטט שהרבי פעם אמר לו לקבוע מסמירות
10:09סיפורנו זה הרבה פעמים שאף פי שהרבי אמר לו את זה בהקשור מאוד מסוים אבל הוא הבין את זה בלי לקבוע מסמירות שזה משהו הכי כללי להשאיר דברים בטח דברים שהם קיומיים עכשיו פעמים באים להסביר תניה פרק ברת השם שזה באמת עניינים יסודי היסודות של היהדות אז עוד יותר צריך להרגיש פחד לא לקבע מסמירות. עכשיו, אני לא יודע איך לעשות את זה בספר כזה. כלומר, הספר הוא מעובד, והוא אמור להיות נגיש ומובן. אי אפשר, אני לא יודע איך לעשות את זה בלי לקוואמת, כאילו, בלי להגיד דברים חד-ממדיים.
10:45כי הוא, עם כל משפט, זה היה חלק מהבעיות בגרסאות הראשונות שבאתי זה לאורחים, כשעוד היינו עובדים בבני אדם לפי אישי הקודש ברוך הוא בירח אותנו ב-AI. אז, למרות שגם ה-AI, הוא נוקל איתו. הוא הכל מתפקח. הוא גם שמאלני אני לא יודע למה מילסטאבט אני שתכנת זו האומה כל דבר שהוא טיפ טיפה הוא איזה ממש הוא לא נותן לך לכתוב זה סוף שם אני מניח שזה סוף אני נראה זה טוב זה באמת עזר לי אני יש לי הרבה צערה להיות פרובוקטי אז הוא הוריד לי קצת אני מקווה אז אז
11:26אז אז אז הרבה יאירו לי שאי אפשר כל משפט לכתוב שאפשר להגיד ככה ואולי ככה אימן לא שריך זאת משהו בייך אז היה הכי גדולה בספר כמו כל ספר בספר זה עוד יותר זה שזה מאוד חד מימדי כי הוא זאת מציין מסלול מאוד ברור כך. בשיעורים שלנו ננסה להביא קצת את המקורות, אז לגחת התחורה של הבעשיותו, נראה שיש הבעשיותו במהלו, זה אוקיי אפשר להבין ככה, אפשר להבין ככה, זה לא כאילו, פה זה כתוב מאוד שחור על גבי לבד, כאילו מאוד אז זה החלק האפולוגטי פה, שיש פה איזו התנצלות בפתיחת הסבר, שגם
12:04ההתעשות זה גם שזה חד מימדי גם כשאורים דברים חד מימדי אז גם בנפל זה עלים קצת, כי יש משהו בלהסביר משהו יותר מדי טוב, שזה כאילו עונס אותך. כי זה משכנע אותך כל כך הרבה, שזה עונס אותך. היי, אני עכשיו, עשיתי קורס חדש בספר תואת הנפש, השתלמות קצרה לביטופלים פעילים. עכשיו היה מסורים של 3 שנים, 4 שנים. אז עשינו שעה שעברה, שתי מחזורים כבר, של קורס השתלמות, 12 מפגשים ארוכים, קודם נפגש אורך 5 שעות, של 4 שעות, של השתלמות לפסיכולוגים,
הסכנה בהסבר "טוב מדי": החיים אינם טבלת אקסל
12:42מטפלים עושים שכבר פעילים שלא למדו עצרם כאילו אנשים שראה בו ללמוד שלוש שנים אבל רוצים כאילו לקבל אני יודע את הקונספט אז זה גם היה קצת דוגי וזה גם מצריך הרבה תמצות ועיבוד ואני הרגשתי מאוד שזה יצא מאוד אלים כאילו, כשאני הייתי אנוס להיות אלים כאילו, בשביל להגיד משהו שהוא מובן והוא קוהרנטי, הוא הגיוני, הוא כאילו זה מהלך הגיוני, וגם קצר יחסית אז אתה חייב להגיד את זה מספיק משכנע שזה שחוט את כל השאר כן, שזה כאילו, כן, זה כאילו אומר מכניזם כזה נוחלט שככה אני כבש עובדת ואני לא חושב כך
13:31אני באמת לא חושב כך במת אני חושב שזה. אני מרגיש שזה לא רק אני לא חושב ככה. אחר כך הוא לא חי את החיים. אחר כך הוא לא מרגיש שאישיות שלו היא תבלת אקסל מסודרת. שהיא תזיז פה 2 אז היא קפוץ לך פה שקיר. זה לא עובד ככה. החיים חיים. הם דינאו. לא רק שהם אפורים. שזה מורכב. זה לא רק מורכב. זה גם לא מקומי. זה כוונטי. זה לא רק שזה אפור ואני לא יודע לפענח את זה אלא זה גם לא ניתן לפי הנוח יש דברים שהם פשוט לא מתמטיים בחיים יש דברים שהם בחירה חופשית הם באמת כבישים יש תורה יש קו יש איך לעבוד
14:16השם הוא טוב, בטוב העולם נידון אבל העולם הוא בסוף הוא לא נוסחה מתמטית סקורה וארמטית, דיטרמניסטית שאם תפענח אותה אז תצליח לנצח את הקודש ברותו ולשחק השחנת בסוף העולם זה שם בורא אותו ברצולו החופשי ומי יגיד לו מה יעשה מישהו שאל אותי שאלה שבו שעבר שקצת תרדה אותי אפילו הוא קם למען יציר לא מעט היום קראת הספר לגרסה הקודמת אני מניח אז הוא שאל אותי מה בסוף אחרי כל זה יהודי הרציני מאוד גם תלמיד חוכם וגם יהודי עמוק לא בקנטרנות הוא שואל מה בסוף מה המקום יש מקום להתפלל מה הייתה השאלה
השאלה: אם הכול טוב – למה להתפלל?
15:03אז קודם כל זה שזה הייתה המסקנה שלו זה נורא הפריע לי כי מה זה המסקנה שלך מלקרוא את הספר שלא כדאי שאין טעם להתפלל אז הוא הסביר את עצמו שאלה מצוינת אני לא יודע, אני לא למד את הספר אז אני צריך לצימקנית את זה מאוחר אבל כולם פה אנחנו לומדים ביחד הרבה זמן אני מקווה שזה יהיה מובן כשכינויים בסוף אני עושה חשבון אמיתי על כל תרחיש שכל נקשק שהנפש עם המציאות, בריקוד עם הקודש ברוך הוא. בסוף אני אמיתי וביקורתי עם עצמי, ופענח, ובאמת מה יוצא? שיוצא שהכל טוב, כי רק אני, כל הרעו אצלי,
15:42כל הטוב הוא אצל השם. וגם ההצהרות, זה משהו שאני צריך אותו. זה עוזר לי, זה מורדנית האף לפעמים, אם אני צריך את זה. לפני שבר גאון, כמו שהבסוק אומר, וגם ההצלחות, והכסף, והפרנסה והכבוד והאושר, זה הכל לפי הקיבולת. אם אני קיביל יותר מזה, כנראה לא טוב לי. אם אני עושה, זה מה שרצה לי. אז אם זה ככה, אז למה אני מבקש לשנות? כי מאיפה מגיע הרצון לחלוש לשנות משהו? אני אמר שאתה עושה את סלולת הלשנות. אוקיי, זו הייתה השאלה. זה בדיוק הייתה השאלה.
16:19האם יש דבר כזה? אם היה לגודש מור, אם הוא אמר, אני רוצה... אולי בלי לסילפל אותך. עכשיו היה, הסיימנו עכשיו את החגים. עכשיו זה ין קובע לך את דארל פה, איגן? אז דארל אומר שיכול להיות שתפילה זה רק אחי. משביל עבור, נגיד את זה, נגיד דרוש. נגיד את זה בדרוש. זאת אומרת, את זה בסיוח הסטריאורי כשהתוועדנו. אז יש בה אישן, אישן רבא, יש מר ישפט בפרוסה, הוא עושה את השיר, שיש שערי שמיים, אתה פתח, ובצערך הטוב למה תפתח. יש איזה גרסאות, איך מנקדים את הפסוק, ובצערך הטוב למה תפתח. יש גרסאות. שתי גרסאות
שלוש קריאות של "אוצרך הטוב לנו תפתח"
16:54מקובלות. איך אני מנקד את זה? איך אני מפסק את זה? יש עוצרכה הטוב פסיק לנו תפתח, ויש עוצרכה הטוב לנו פסיק תפתח. מה כולם? כולם מכירים רק את הראשון כי ככה השיר. אבל עזבו את השיר לשנייה. איך זה? איך מדבר אפשר חושבים? גם בדקדוקית זה נשמע יותר רגיוני. עוצרך הטוב לנו תפתח מה זה עוצרך הטוב לנו? אוקיי אז גם אני מזכין האינטואיציה זה כאילו עוצרך הטוב תפתח לך הטוב תפתח לנו הטוב עוצרך הטוב לנו טוב מה זה אומר? אתה הטוב אוקיי, אז זה לא זה זה בצויין, זה לא כמו שאני צריך להגיד
17:46קודם כל, נגיד את השתיים הראשונים עכשיו, מה ההפתעה? מפתעה כל כך שתפתח בעד נור זקן ולא כתוב כך. בסידו של נור זקן. כתוב הטוב לנו. כתוב הטוב לנו. זהו, כי זה לא מוכר. כן, זה לא מוכר. כתוב, צריכה הטוב לנו, תפתח. עכשיו, מה הייתי חושב, שמה זו צריכה הטוב לנו? אם הייתי צריך להעמיד את ה... כמו שאני אגיד עוד רגע, יש באמת כרסה, אפשר לנקה את זה, או להבין את זה, בצורה שלישית. אבל שתי ההבנות הפשוטות, זה, כאילו פחות חסידי כאילו מה ההבדל בין השתיים ממש אני מבקש מהקב".
18:22אני אומר שאשם אתה יש לך הרבה אוצרות טובים תפתח לנו, תביס, תחלק כסף, בריאות, פרנוסה, שידור חיר שלום יש לך הרבה נכסים שם, אני אמר על האוצר שלך תעריף עלינו זה הכי מתקבל זה לא נוסגם או לא מה פשוט איפה יש לך נוסגים שגירו שיש לו אוצר אבל אני לא יודע אם זה טוב לי כן, לא כל דבר הוא טוב אולי אני חושב, אני חושב שטוב לי שיהיה לי עושר וכוון יוראהagueם ידע יותר טוב אז לכן אני אומר לו, הוא צריך טוב לנו, הוא לא צריך טוב מה מה שכל מה שיהיה זה טוב אני אומר שלא כל מה שאני רוצה זה טוב
19:03מה שטוב לי, לנו תפתח הרבה פחות חסידי להגיד ככה מה שטוב לי מה שטוב לי באוצר שלך את זה תפתח לי, מה שלא לא אם מיליון דולר זה לא טוב לי אז לא אנחנו לא אביא אז זה הכנעה זה באמת הכנעה אבל זה לא תפילה זה כאילו השלמה כל שנה מחדש שאני קורא זה מפתיע אותי מה זה אומר אפור בוצחה טוב אומר בוצחה טוב בוצחה טוב למה לא תפתח זה אומר האוצר הטוב מה שצריך הטוב תעזב לנו. ואז בא אותך, טוב לנו אומר, הוא אומר לא, אל תיתן לי את הכל. אני רוצה מה שטוב לי. לא מה שטוב לנו. כן, זה מה שאני אומר.
19:53זה מה שאתה אומר? כן, אבל יש בזה עוד שפלות, כי... שאני רוצה... אני רוצה... זה לא הפוך. אני בא לי פרארי, אבל לא יודע אם זה טוב לי. לא, הפוך. זה מה שאני... הפוך. לפי לזה... אתה אומר, טוב זה לא טוב. מה שטוב לי. מה שבא לי. מה שטוב לנו. מה שבא לנו. לא, רוצה לך טוב, זה מה שלך טוב. אני לא יודע מי זה טוב. אני רוצה כאילו כמו בתון אמיר זה פירוש כאילו שהוא עוד למטה מייה כי אולי זה לא אכפת זה רק עיקר שהוקרה אם זה יותר קרי כסתם כנראה ככה מבינית הפשטה פשוט כן ככה אנחנו ממלמה זה הוצר חטא
20:30השם יש לו אינסו פרארי מה אכפת לך לפרגל לאיזה פרארי אתה לא שקח איזה פרארי אין למה אני אעשה פרארי זה פרארי זה אב טיפוס זה משל לכל הדברים הרצויים. עדיין בייצרים פלארים. זה קיים בדיוק. זה מתקד. זהב החסף. תדעי מישהו. מה הוא יעשה. ילכים את זה ותורם הוליכים למחשב. בסדר. אבל זה הוצר חד טוב. מה הייתה המחשבה שלי? אז זה שתי צדי. זה הוצר חד טוב לנו. וזה כי הוא צריך הרבה אחלה מה סיפור היום בערב זה עמודית שובה ועכשיו קפה אהבה כשאני לבית סוברית שהוא היועץ
21:15מסיפור המפורסם שערבה מגיד ישב בישב ביימא תמידים שאל כל אחד מה הוא היה משנה בעלה כל אחד אמר משהו עמודית שובה יש לזיבור המפורסם שאומר שאני הייתי שם את כל התאוות הייתי שם בספרים ואת כל התורה להור אילוק � selber temperature הוא היה כשאתה קלטה קודש בורך הוא את כל הביסטים ואמרנו ושם את השולחן ואת eye face את השולחן ואת התורה והקדושה הזאת נמצפה לי אני הייתי עושה הפרוח את כל הביסטים ואמר בו הייתי שם מספרים שיסבירו לך שיש ביסטים בפעם ובשולחן הייתי שם את כל הוא נראה זה כלם מסתדר
21:50יש כל אחד מהתמידים אמר משהו והסיפור זה עיקר עבור של הסיפור שכשהיהו לדמור הזקן, שנו אותו, הוא היה חיצאי, הוא אמר, לא שאני באגב שאני כאן. אז זה בפשט, זה קודם כל צריך הרבה הכנעה, להגיד דבר כזה. כי המון המון, להרגיש את הפיינטיון, כי כמה המציאות היא, כן, גם מה שמצרות אני צריך אותה, כמו רבזושה כזה, כי כדי שזה, אז זה עוצר לך, טוב לנו תפתח. אני חושב שזה הרבה הכנעה. קצת יותר חסידי כמו הברדית שובר, זה להגיד שלא, אני אתן לי בסלימנות אז אם פה את הכל, את כל העשירות
22:28שהעם ישראלי הוא עשירים ובריא אז כמו שאמרו פה מאוד יפה אז אפשר לקרוא את הפירוש את הפיסוק כמו שאמרו, זה כן פיסק אבל הפוך שמה זה עוצר לך טוב לנו תפתח זה לא שנכון שרק מה שטוב ארוך תפתח אלא שמה שזה עוצר לך זה טוב גם מה עושה את זה שזה יהיה לי טוב מה שזה לא יהיה אם אני רואה בזה את יד השיר זה טוב לי פרארי זה טוב או לא אם זה פרארי מידוע קטנה פתוחה בהרחבה זה אחלה ואם לא אז לא אין בעצם גדר אין בעצם גדר בחפצה של טוב אין דבר כזה אם החפצה הזאת מבטאת לי שהשם דורג לי זה טוב לי, כיף לי
23:17ואם זה לא מבטא לי את זה זה מגדיל לי את הכוכב בעצם מידי זה עושה לי רע אז אוצרכה טוב ואנו תפתח הכוונה מה של זה אוצרך זה טוב וזה תפתח הפירוש השלישי הזה הוא יכול להיות גם שפע זה לא מקביל את השפע הפירוש הראשון זה כאילו יש דברים שאני יודע לאכול אותם יש דברים שאני לא יודע לאכול אותם תן לי רק מה שאני יכול להכיל פה זה לא יש שאני יכול להכיל יכול להכיל אינסוף כל עוד אני רואה בזה את השם אז אני מבקש להשם יפתח שהכל נראה את אוצרך ואז אפשר אין סוף אין סוף אלפי הפיסוקה שאני לא אזכם יכול לי
23:55זה היה איזה ביור למה גנשתי את הבעל הזה אז זו השאלה שאותו יוני יקר שאל אותי אז בשביל מה מתפללי אז אמרתי לו וורד שאמרתי בה פעם משהו שבתפילות של הימים נוראים סובריים לגיש מרביציקה שאני, אני לא מיום מתכוון להגיד את זה, אבל שזה יצא לו בטעות, רק אני שמעתי ככה, שהוא אמר פרוי שפה בציניות, בצחוק, בליצה, למה ימים נוראים, יקרא ימים נוראים, זה החלק בכל החגים, שאנחנו עושים אותם, היום נורא. שסוקס, אנחנו עוד איכשהו ידים, ובסמב וזה, אבל כל הקטע שבשל שונא, ועם קיפה, אנחנו היומים ונוראים,
חתימת התפילה בימים הנוראים: "ולא על ידי יסורים וחלאים רעים"
24:38בדבר הזה, זה אף פעם לא נראה, היומים ונוראים, מקבל ימין שיצאים לנו גפדלה זה מה מה גלשתי זה מה היה על המה מתפיילים אז אמרתי שבימים הנוראיים בסוף התפילות יש מטבע לשון שחוזרים על הכרבח גם התשובה והרחד גם הבקשות כל עם ישראל מתפיילים על כל מה שצריכים על גזרון את המשטר כל המישראל מתפיילים העניין. אז בסוף, כל תפינה אומרים שאת כל זה אנחנו מבקשים שזה יהיה לא על ידי ישורים וחליים וואי, ככה הנושא. זה כאילו הסוף, כאילו התוירף, החותם של התפילה, זה לא על ידי ישורים וחליים וואי. למה זה
25:28כתוב שם בחותם של התפילה? כי הוא שיהודי, אם הוא עושה חשב בין אמיתי, אז אחרי שהוא מבקש הרבה שינויים במציאות, אם הוא אמיתי הוא מפוקח, אז הוא מרגיש שבעצם אני מבקש נצבי צוות צובות. אבל קודם שבו, הוא מנהיג את העסק, הכי טוב. להתאמה, מושלמת, הרי הוא רוצה לתת לי יותר, מה שאני רוצה לקבל. יותר מה שהגרע רוצה, יונו כפר רוצה להתיק. הוא הם הולכים, יותר מה שבראו לי את עצמנו. זה, במין, הוא מתאמץ, מתאמץ לפני משורה, את עדים כל הזמן, שיהיה נוח איתו. בסוף, לפעמים אנחנו צריכים,
26:02קצת ככה, צריכים קצת ככה, אז לבוא ולהגיד לו לא בוא בוא תיתן לי אני מעדיף שהיא אחרת זה לבקש צעות זה פשוט לבקש יסון כאילו כמו אחד שיודע אני רוצה יותר כסף אחרי זה זה עושה לו הוא רוצה זה זה עושה לו אתה מושך סביחה מי שמאמת הוא אמיתי אז אחרי שהוא מבקש מה קודש ברוך הוא קומה שינויים במציאות הוא מיד מרגיש שאני מביא על עצמי צריכות מה להצטגל אז מה מה מענה לך תחושה הזו. מי שלא מראיש ככה, אז באמת הוא מדומיה. אתה אומר, מי שחושב שהקב' הוא חופי שם, ואני, הנה, הקב' חושב שפתרון יותר טוב, תן לי פראבי,
26:41תן לי זה יהיה יותר טוב, אז הוא באמת נהדר כל מודרות עצמית. ומישהו אמיתי, מוחסי, הוא יודע את מקומו, אז הוא יודע שבאמת מה שהקב' הוא מנהיג בעולם, הוא רואה את זה, ולא פעם, לא רק אמונה עיוורת, הוא מבין את זה. פתאום טעם ודעת. ואולי אפילו יכול הרבה פעמים לקשר בין בין שתורה מפורסם של השם טוב שכתוב רצון ירד stays שבתם ישמע ביושם כתוב אתילים אז שהשם טוב הזמין שמה זה רצון ירד ירד stays שבתם ישמע ביושם עכשיו יורד פעמים הצדיקים היהודים חודצדיקים מבקשים על קודש ברוך
27:16או משהו, קודש ברוך הוא רצון ירד כמו אבא שהבן מבקש משהו אבא יודע שזה לא לטוב הטוב אבל הוא לא מצליח לעמוד בפיתוי אז הבן מבקש אז נותן לו מה קורה לבנה אחרי זה? מסתדך, כי זה לא היה לו טוב. אז בלשון תודה רבה שזה כתוב, שרצון יירב יעשה, ואחרי זה את שבתא וישמע וישיב, אחרי זה מסתבכים וגם בוקשים ישוע, אז גם את ישוע מנתן. אז גם אנחנו זה דבר. אז מי שמבקש דברים על קב' ברוקוס, הוא גם, אני רוצה שיהיה לי יותר הצלוחה בעסק, זה שיהיה לי יותר, לא יודע מה. אבל התבלל, זה מה שמעשי הרק. זה הוא שושה.
27:49אז מה אומרים בסופט פידה? כשיהודי עומד מול התחושה הזאת, שבעצם ביקשתי צוות. אז הוא אומר, טוב, אז שיהיה לו על ידי עשורים בכלל הרבה. כי אתה בסוף אתה הקודש ברוך הוא. ואתה, תסתדר עם זה. כאילו, תסתדר את העסק. זה לא, כמובן, זה אמירה שהיא באמת לא על פי, הרפיתה מדעת. אין דבר כזה. אבל היא לא רציונלית. זה כמו שתגיד, אם הילד בן שלוש בוכם בקניון, היא תבטר לו. הוא יתקל בזה. נכון, אז מה הילד הוא עוד? אז הילד הוא אומר, אתה יודע, אז תבטר לי, לי שזה ייתקע אותי בגלל חמש
28:18עכשיו באמת מאימא לא בטוחה שאני אגיד זה ככה אני איתי לו זה הפשט להתפלל הפשט להתפלל המשפט הכי חשוב בתפילה זה לא על ידי ישר יוחניים כי כאילו שאני קודם עושה החשבון צלת שבאמת לא רק שזה לא מגיע זה לא כדאי אבל נורא בא לי, כמו ילד נורא בא לי, כלומר כשילד אומר לי אימא אני רוצה עוד קרמבו היא אומרת לו זה יסרח הכרבט אז הוא אומר לנו אני רוצה מה הוא מתכוון שהוא לא חושב שזה יעשה לו כדור זה לא מחלויקס כי זה לא שהוא בא ואומר לו לא את טועה אני צודק למדתי מיקרוביולוגיה שתי קרמבויים זה מסבר
28:57זה לא הטענה מה הטענה טענה היא שהיא אף על פי כן ובין הילד גם יש הרבה אמונה בילד באימא סליחה והוא כאילו מרגיש שהיה ראוי שתסתברי עם זה תפטרי את הבעיות של השתי קרמבויים עכשיו באמת עם אבא וילד זה נקרא תפילה כל התפילה אם מישהו גורם לתת תפילה בלי התחושה הזאת אז הוא באמת מדומה אם אתה מבקש לתקרם אותה לא קולט שאתה מבקש צרות אז אתה לא מכיר את עצמך בכלל אם אתה כן קולט את זה, זה לא אומר שרצח לבקש רק זה משאיר אותך עם תחושה שאתה צריך להגיד בסוף שאני יודע שביקשתי צרות
29:33אז אני גם מבקש שזה לא יהיה עם צרות איך זה יעבוד? לרבה את המשולש אז זה באמת, זה כל התודעה של תפילה תפילה. עכשיו, אחרי זה אמרתי, עוד איסוח יותר חבאתי, כמו זה איסוח קצת, כמו שעבר דיטשונה. אם רוצים להגיע, אותו דבר, בצורה שהיא קצת יותר, אסכלתית, זה פעם להגיד, שבעצם כל תפילה, זה לבקש דעת. לבקש בהירות. אומרת, תיתן לי, או צריכה, טוב לנו תיתן, שאני אראה בזה, שאני אצליח, כי מזמון לבקש את המדינית, הכיבונת. תאפשר לי לראות, שזה לא היה סביקם, בעצם, היא הוטדת. שאני בעצם לא מבקש קרמבו,
ניסוח חב"די: כל תפילה היא בקשה לדעת ולקיבולת
30:13אני בעצם מבקש מערכת, עיכול יותר בריאה, זה מה שאני מבקש. כי מה אני מבקש, שכל תפילה, ולכן באמת התפינה, הבקשה הראשונה בכל תפילה, כל יום, זה אחרון יונת דת. מה, איפה איש שאני יכול לבקש, בריאות פרנסה, דבר ראשון, תן לי, תן לי, מספיק בהירות, שמה שאני מבקש, לא יייסר אותי.
30:32כי סתם ככה מה שיש עכשיו זה ממקסם את הפוטנציאל שלי אתה השם טוב אז בשביל לבקש ממך משהו נוסף אני צריך קודם כל לבקש שגם תעשה קונצים על הפוטנציאל כי אם לא זה רק יזיק לי אז אנחנו מתחילים ביחודי נדעת אז זה כי הוא ביור קצת יותר חבדי כזה כוון שכשמבקשים לידיס אולי זה בעצם כל לבקש בהירות הידע עוד דרך להגיד אותו דבר כן אבל פירוש הראשון יותר כשמתפיילים הכוונה שלא יודע שזה לא לפי התפילה תסתדר עם זה אתה ראה כל נושבו.
31:06מה פייס תדע לי מה העניין הזה זה לא והנה וזה מצוין ומה קצת ברוך הוא רואה נר שומע תפילה חד נושבי. האם זה אומר שצריך לא לעשות חשבון אבל פתאום זה מצוין עד הבא מי שגובר תפילה ואין לו את התחושה הזאת הוא לא למד והוא לא מכיר שהוא בכלל לא מרגיש תחושה כזאת אז הוא הקיבול שלו קטנה עשרת מוני מהיכולת להיטיבית הוא הרבה יותר קטנה זה שיהודי עושה את החשבון הזה ולבין את זה לטוב לטוב טעם עד שבסוף כשהוא בא לבקש הוא מרגיש כאילו הוא עושה לעצמו צרות עד כדי כך שהוא עלול לחשוב לא יודע אם כדאי לבקש
31:44זה מכשרה מצוינת רק שהתשובה לזה היא שכן כדאי לבקש וכדאי גם לבקש יהיה בסדר בואים כשכאן מקבל אתה מרגיש עוד שפה פליאה נכון מה יוחד משמעי פתאום קיבלת משהו אתה מרגיש וואלה כתוב לי לפני שבר גרון שבאנדם יש לו גרון פתאום מרגיש זה כמו ש מעיפים אותך בקטפולטה אתה כיף לך ואתה מסתכל ימין אז הוא אומר בוא נה זה לא אין את הסריט חת בעגב אולי את עושה אותי ציפור כלפי נשארי פרוץ הפייס אז מה אז מה מסכר המתיש מסכנה רציונרית אמיתי שבאדם הוא אומר טוב לא כדאי להעיף את עצמי בקטע פולדה קלארדי.
32:26אז זה לא זה כזה יש הרב לעצמי תפעל על זה שאין בסדר זה זה באמת המסכנה של כל הלכי זה עכשיו זה יעקב על החמדה כל החופש שבת בבשירי. אז לא בתפילה זה מה זה זה סטייט אוב מיינד כי זה זה מה ששמו להכווין את כל העשייה שלי גם כשאני עכשיו נכנס חזרה למציאות שנה עכשיו זמן חורף נכנסים ל... כאילו זה אנשים דפוקים כמוני אני אוהב את הכל כזה של השנה אתה מכוונים ועכשיו זה שנה מורברת אני עוד את בני עוד את הרועי בצקני לא אני תמיד מתעניינים אני אצלי זה הכי כיף. ישגרם, זה דרך כלל אפשר להספיק עמול
התפילה כתוכנית עבודה לשנה החדשה
33:03בזמן חורף זה כאילו שם בישיבה יצאנו מתחת לאדמה לקבור את עצמי זה דור אימברנציה בסדר, אנשים נורמליים שיש להם אז הם נו, זה קצת קשה תשים ליליה קורנחל דרכו זה לחרנה טיפשה דרכו חרונה של מקום לעולם אז צריך ללכת עם תוכנית עבודה מעשית שיד דעת הדבד הזה שאני לא סתם מתפייר לזה שאני גם הולך עכשיו לאור התפילה הזאת אני גם מתכוון ללכת באמת להגדיל את את ההכנסות את התקציב את התזרים ואת הכל לך לעשות ואני באמת יכול לחשבים לזה באקסלים שזה ללכה לעשות לי צהרות צורות קלימח לבד זה לא רק זה לא רק אמירה
33:47זה תוכנית עבודה התוכנית עבודה היא שאנחנו הולכים עכשיו לעשות לעצמנו איסורים מעכנעי ואО כי בלענו זה של השנה היה עוד יותר עבוד איזה שם sein עוד אין רפא נוסר אềב עוד יותר ודה נחס מהערדי בשמבית ופרס את הפצות בשביל חודailleurs וזה עוד יותר עוד איתה אז בעצם התפללנו על צוות של עבודה שהיה יותר צוות ויותר קצר גדול בני ויותר ג san היקול איזה זה החי pursue זה המקום של קודם חוד בוא Guys erik כל זה שתי indirect jumps אזabel אז הוא Εית implic אז בסוף אתה אומר כן רק מה שיהיה לא על ידי ישראל
34:30אני אומר שצריך להביעירות שאני צריך לעשות את זה לאורך הדרך לא לפדול להתנוע שלא יהיה שבר אחרי הכל ושאני צריך להקד את זה אני לכל העבוד אכן אמרתי שזה לא נשאר בתור תפילה התפילה הזאת היא קריאת כיוון לתוכנית העבודה שלי אני באמת מתכוון עכשיו כולנו עכשיו שבס בראש יש כאלה זרזים שבו התקיעו לעבוד אתמול אי סוחר זה נכנס לחיים פה לכאן נדעי שליחותו אני באמת מתכוון לעשות לעצמי יותר צערות זה מה שמתכוון לעשות זה תוכלית עמוד למעשית אני רוצה שיהיה יותר שיעורים יותר סוחרים יותר תמבידים יותר הוצרות
35:14זה באמת מה שכולנו רוצים כל אחד פה עכשיו אם אתה עושה חשבון אתה יודע שמה שהיה השעה הבאה זה כאילו הקבוצה שברוך הוא בחסד וברחמים ניהל את הכיבונת שלך. וגם זה עשה חכה בטח. עכשיו אתה רוצה לאכול פשטיים קרמבוי עם השנה. יודעים איך זה ייגמר. אז אחר כך זה דבר שיהיה. לא ילדי איסורים אחרי יואי. אבל בעצם הרצון הזה הוא לא בעיה, הוא נבא. אתה לא משלימי מה שהשם עושה. אתה יודע שקוראה שיש את השם עם משהו עוזר? אה? השם הוא רוצה שתשלים עם משהו עוזר. אה, לא יקרא. ונדן אבוני יעלה אחלה כשאתה אומר לבן
ה' רוצה שתרצה יותר: משל הבן והש"ס
35:53שהבן שלך חוזר הביתה אומר רבה היה קדס התורגות בתמותירה אני קיבלתי עצמי השנה לסיים שס בבלי ירושלמי בכיתה ד' אז מה אתה אומר לו? אומר לו סיום? אה טוב מה הוא אומר אין סיכוי, לא מאמין לך אתה אומר לו וואו כל הכבוד אולי תתחיל במשנה יש אולי אתה יודע עכשיו מה שאתה אומר זה אמיתי שלא מיוקח לך זה אמיתי אבל אם הוא יחליט לסאפ שזמובי אז מה אתה תתפייס? מה פתאום? אתה רוצה אתה מכיר את הילד אתה רוצה לחסוך עלו את הכריסה אתה רוצה מכיר את הכיבולת שלו את היכולות שלו אבל אם הוא יצא מעצמו
36:45זה לא שאתה באמת רוצה הפוך אתה איתמד שהוא יסיים את שסבב לי ראש העמי רק אתה חושש, אתה חושש עליו לא עליך אתה חושש זה איתמד של השם, הוא חושש אם השם מת להביא לך אין סוף השירות אם אין את האין סוף השירות הזאת למה? פשוט כי יעד האינש בנאב שלי שזה יערוץ לך את הקשרים עם החברים את המשפחה ואתה יודע ללכון לזה אתה יודע ללכון לזה אז אתה בא ואתה אומר אני רוצה תכלי השיר נכינה לי גם אני רוצה שתהיה אחרי השיר כדי שזה יסתדר אז יש איזה אמירה שאורך לטען כמו אבא אבל גם כשקודש בר חוקים ממתן
37:20זה לא הקבל אנשים תצליחו להתבאס וזה אם הבן שלך מסוף יגמור השנה של אז בבלי וג'למי זה לא שאתה תגיד לו אה אני הרי אמרתי לך לעשות בשניייס זה לא זה הגדול יש איזה עירות נורגים לך עורדת טוב וקיימתי אם אתה תעשה רק עורדת טוב תלכזי עוד עדיין, זה שאשם קובע לכל אחד דרך. זה כס הזה. מה, תעסקה? האם הוא הקושר? לא, אבל זה שאני רוצה את ביום ההד, זה ברור, כן? וגם לילדים שלך זה כך. זה לא סותר. באמת, אשם קובע לכל אחד דרך, והדרך שאשם קובע לו, זה בתוך הרבה הרבה סמלות, ויש חשבות במציאות.
38:05ויש למה עם הזרוע. כן, אבל... אבל כשאתה אומר לבן שלו, אולי משנה יש. אתה רוצה שהוא ישב למה זה משהו אחר? כי אתה יותר עורר את הבנת שלך אתה יותר טוב מזה מהקורשבור למה זה משהו אחר? אני משכיר שזה משהו אחר למה זה משהו אחר? אני משכיר שזה משהו אחר אבל משהו אחר לצד השני אם אתה ככה עם הבנת שלך הקורשבור זה אחת כמה וכמה אתה רוצה להגיד שזה משהו אחר כבר שאתה אבא טוב שגמר את רוצה בתורת היריבה קורשבור הוא נחשד אצלי שלא זה אני לא מסכים אם תגיד שאני אם אפילו אני הייתי רוצה שהוא יגמור
38:40איך מרושע הסבר בנתבושה על מי. אז כאשר מרוכב, עדיין מאחפתו שאני מרושע הסבר, אני לא אכתחרר איתו. אני ובן שלי, יש גם יצא אורע. יש בו אחוי איזה יצא אורע, אנחנו טוב, זה רק טוב. הוא רק היה הכי שמח בעולם. נדר באל, יותר מה שהיה רוצה למנוע כפרה, הוא רוצה להעניק. אז למה הפרה לא מבעיסה את ההגה עד שהוא מת? כי יאללה, יש כימולת. אבל אם הילה, היגה, באמת יוכל לנהוק ראש הפרוץ על העניק, וזה גבעה, מצוין. יש פרסה מה שהוא נעלם אצל השם, כי הוא לא יודע כמה הבן שלו רוצה לנהוק.
39:08הוא, אשר הוא ייתן פאפ טאפ, והוא לא יהיה שרוצה, זה יהיה שיכול. הנה חינני, המרציות העכשווית משקפת בסנכרון עדיל את הקיבולת העכשיו. אבל השם תמיד רוצה לתת אתו. אם היית מסליח, אם היית קיבולת, זה היה משמח אותו, יותר מה שזה היה משמח אותך. אבל אני צריך ללמד אותו אז טכניקה, איך אני מקווה את ה... סגר, זה בוא שהספר מזמיר. אז אבחן זו נקרא... ואכן הספר נקרא שיפור חילוף החומרים המנטלי. אני אמיתי, וואש, נשכח. יקיזור דאגה, חרמי. זה צריך להיות עבודה איך מייעלים את המטאבוליזה של הנפש.
נושא הספר: "שיפור חילוף החומרים המנטלי"
39:47אז אם אני אוכל עכשיו קילו, ואין לי עדה לאכול חמש ביום? בדיוק, זו השאיפה ש... אבל בלי לקבל דום לב. איזה... לא ש... מי... מה? עד רבעה. עכשיו מה המציאות? אם אני אמיתי, אני יודע שהיום, גם כשאני אומר שאני אדלך כל קילו ביום, זה גם לא 100%. כי גם עם הקילו הזה אני גומר עם צרבות, משקל עודב, ואני רוצה עוד חמש קילו. אז מה הקודש ברוך אומר, כשאתה אומר, אז הוא יסתכל איך הוא אומר. לא שחסר לי קילו, אני פשוט... לחמונס. אז החמונס זה מה כמונש? אם תצליח זה בעד רבה.
40:25נהייזה עדיאל, כולם עושים מפשש במיולבי השמיים, זה רע לכתוב, אז הלוואי, כמה שאתם מוצאים, אני עוד איתה רוצה, עד שאתה, כשאתה מבקש את זה, אתה קולט שאתה מבקש צהרות, זה השאלה, שאתה אומר, תבין לי עוד 5 קילו, אתה מבין שאתה מבקש צהרות, אם אתה מבין את זה, מצויין, עכשיו מה, אל תבקש, תבקש, רק אם תבקש, נסתדר עם הצהרות, וזה תוכלית עבודה מצויינת,
40:50כלומר, זה התוכנית המודעה, שיוצאים, יהיה על קווי לך לדרכו, זה התוכנית המודעה. אנחנו הולכים על זה שאנחנו נעשה על עצמנו מוצאות צורות, כמו שביקשנו, ואני עוד לא יודע לפענח את החשבון איך זה יסתדר, אבל 10.9 חשבון הפרודק, שזה לא ידעי לסביר אותם יומיים, שנדע להקל, אני אומר, ככה באתי שהפתרון הוא רק אם יהיה סייארט גישמיין שתגדיל את הכיבולת המנטרית שלו, ושתגדיל את היכולת שלהי להקל. זה הרציונליזציה היחיבה לזה שאני יכול לבקש מעבר לכיבונת שני שאני בעצם מבקש על הגדלת הכיבונת עצמה
41:24אז אני מבקש מוכין, מבקש שישר יבא אני שר ביותר, אליגד נושאי אור חמנת וזה כן, אז יוכל לקבל הכיבון אבל אני נושא את זה בתוך אמון שאפו שאילו יעשה את זה, אז באמת יורידו אותי קצת ויאקס את ישר ואימא שעשה לי בקבל נו זה רדיקה, כמו שבן הסיים כן, נכון אה, ונסתדר ללמד חזן, חזן יש להם באמת ויגורת אז. הוא רפא לי. נכון, נכון, אבל גם שם זה אפילו, זה ממש הפשט, ככה זה מוסבר בצד אסף, זה גם מה שהפשט פן בחזא, שמה שקדש מורכו, כאילו, לא היה בסדר, מה שדובין לא היה בסדר שהוא ביקש בחניי ונסייני,
41:59זה בגלל שזה ניסיוא אינס, ככה כתוב. מה, כשמבקש עוד אפשר, ניסיוא אינס זה כאילו, נענו מעבר. כן, זה, זה, זה, זה, פשוטות, הפשט שמה, שדוד ביקש את זה מתוך חוסר מודעות לקיבודת שלו. זאת אומרת, זה לא שהוא בא ממוקר ומשה. לא, אולי דגי מגודל אבן, הוא הרגיש שאני יכול להתרודד. הוא האמין בהפמוקה. כן, שתן לי עוד חמש קילו, אני אשתיק קיבודת. וזה באמת נגמר כמו שזה נגמר, אבל הסיפור הזה באמת מאוד הגדיר את הקיבודת. זה אוקיי, זה הזה. כל המאמר הזה מבסד המארק, זה הכל דוד המילן.
42:31זה היה ככה שהיא הרעת דרך תשובה. נכין, שבת הבזי, אמרות על זה. אוקיי, זה שחיים שווים את הרזיקה, זה בדייג. נאמרו לנו. אבל למקום זה, אנחנו עדיין מבקשים שיהיה בלי ישראל. אני אומר, מה, זה אמת... לפחות שיהיה קצת ישראל. אם בכלל לא, אנחנו פה בדור של גאולה. ים דור של גאולה, אבל לא דור מפונה. היום חז'ל אמרו להכניס יד לזה, להוציא חצי שקל שקל, היום אפילו זה עושה קטן דרם. זה כבר פוצים בידי זה הכל ויותר אפילו לא חצי שקל הכל סטרילי השם הוא אחמאל אבר אחמאל בסדר זה בהשגחה פרטית
43:17בתור הקדמה להקדמות וזה הנושא של הספר שפם הלווילים את הבהירות הזאת מהעבודה הנושית ליעל את המיושג של המציאות בשביל לייעל את החילוף קומונורים אז יש בזה הרבה ביקורות אז אני רוצה לצבר בה אותה אבל זה דבר, להיות כיף, כדאי בסדר, זה הקדמה להקדמות זה מה שמישהו אמר, מה להתחיל לקוד השפנה החדשה, נקרא פרי פרק זהו, נתחיל מפיקו, מה, כאלה מה, עד שבוע, מה, בואי אפשר לגיע אותה סלסל, נקרא
לחשוב
אין כאן תשובות נכונות. כתבו לעצמכם, במילים שלכם.
ההתקדמות וההערות שלך נשמרות רק בדפדפן הזה, במכשיר הזה. הן לא נשלחות לשום מקום, ואף אחד אחר לא רואה אותן. ניקוי נתוני הדפדפן ימחק אותן, ולכן כדאי להוריד עותק מדי פעם.
לכל ההערות במחברת